מה זאת אהבה / מה עובד בטיפול פסיכולוגי

אלון חקאק פסיכוטרפיסט

רבים שואלים אותי, מה עובד בטיפול? מה גורם לו להצליח. ובזמן האחרון מתגבשת בי תשובה.

במילה אחת - "אהבה". אולי התשובה מעט קיטשית, אך אהבה, היא ללא ספק מרכיב מאוד חשוב להצלחת הטיפול. לאו דווקא אהבה רומנטית כמו בסרטים (למרות שגם היא...) , אלא אהבה חברית, אהבה משפחתית, אהבה לעיסוק מסוים, אהבת לחיות, אהבה למוסיקה, אהבת אדם וכו'.

תפקידי כמטפל, לעורר מחדש רגשות אהבה שאבדו לנו בדרך (יופי של תפקיד בחרתי לי:)

אז איך אנו עושים זאת? איך מחזירים את האהבה לחיים של מטופלים?

זה כבר ה"קסם" שקורה בקליניקה..

אצל כל אחד ואחת זה פועל אחרת ומצריך דרך מיוחדת שמתאימה רק לו או לה. אנסה להציג זאת בכמה דוגמאות.

לא מזמן הגיע אליי מטופל עם חרדת נהיגה, לאחר שנים שבהן נהג, פתאום הוא כבר לא היה מסוגל לעלות על ההגה. במהלך הטיפול הבנו מאין החרדה נובעת ולמה היא הגיעה דווקא עכשיו. אך הדבר שגרם לו לעלות על הכביש בסופו של דבר, זה הרצון האמיתי שלו לפגוש את החבר הכי טוב שלו. למרות הקושי והפחד, הוא לא ויתר, וזה היה הצעד הראשון להתגבר על חרדה זו.

מטופלת נוספת, אשר הרגישה תקועה בחיים, הן מבחינה מקצועית, הן מבחינה רומנטית-זוגית. הרגישה שגברים רוצים אותה, רק בשביל מטרה אחת. לאחר שהבנו את הדפוס שעליו היא חוזרת, היא התאהבה בכלב שלה, שהיה מחכה לה בבית כל יום ושמח לראותה. היא התרגשה לקראתו, משהו בליבה נפתח, ומשם הדרך לראות גבר שרוצה בה בגלל מי שהיא, היתה קצרה.

למטופלת אחרת היה קשה להסתובב במקומות הומי אדם. כמובן, זה היה מגביל אותה בכל כך הרבה מובנים. לאחר זמן מה הבנו שהיא ממש אוהבת מוסיקה לטינית, והיא החלה לשמוע בביתה בפול ווליום. לאט לאט נרקם בליבה הרצון ללמוד לרקוד סלסה, וכך היא החלה ללמוד זאת בביתה, לאחר מכן, בקבוצה. מיותר לציין, שלרקוד סלסה במועדון היה במרחק נגיעה.

נער אחר הגיע לטיפול כי הרגיש שהוא לבד, ללא חברים, ללא חשק ללמוד, ונמצא כל היום מול המחשב. הוא הרגיש שאף אחד לא רוצה בחברתו. נקודת מפנה בטיפול, היתה כשהוא החל לראות שיש חבר אחד שדווקא כן רוצה בחברתו, והוא החל לרצות בחברתו בחזרה.

"האהבה" חבויה בתוך תיאוריות פסיכולוגיות רבות, עלינו רק למצוא אותה.

חשוב לזכור, כפעוטות, כילדים קטנים, היינו מאושרים, היינו מלאי אהבה, לדברים הקטנים (בובה, פרח, ציור) ולדברים הגדולים (אמא ואבא) ומשהו קרה בדרך. עלינו רק למצוא את הדרך להכניס שוב אהבה לחיינו.

עוד על הנושא..

• התמודדות עם פרידה מבני זוג לחץ כאן
• חרדה לחץ כאן
  
• דיכאון לחץ כאן
• מה שעובר בטיפול לחץ כאן
• בדידות במאה ה-21 לחץ כאן
  

גישותיי הטיפוליות העיקריות בהן אני משתמש בטיפול הן הגישה הדינמית והגישה האנליטית יונגיאנית אשר מנסות להבין את התהליכים הנפשיים והקונפליקטים הלא מודעים העומדים מאחורי התנהגויות האדם.
בטיפול מסוג זה, המטפל והמטופל מנסים להגיע למודעות עמוקה לעולמו הפנימי הרגשי של המטופל, להבנה של הקונפליקטים שמניעים אותו, להכרות טובה יותר עם העצמי, לחיבור אותנטי לרגשות, ולמניעים של המטופל להתנהגותו במציאות.

היתרון בטיפול זה הוא בכך שהוא אינו מתייחס רק לסימפטום או רק לדפוס התנהגות, אלא נותן התייחסות רחבה ומעמיקה יותר. לכן תוצאות הטיפול ניכרות לאורך זמן ומשפיעות לרוב על כל תחום בחיים.

בנוסף להיותי פסיכותרפיסט המטפל בקליניקה פרטית, מזה כעשור אני משמש גם כיועץ חינוכי בבית ספר ברמת גן.

בית ספר הוא סביבה דינמית, הכל קורה, כל הזמן, ובכל רגע. כיועץ חינוכי, המציע את שירותו למאות תלמידים והוריהם, ולעשרות אנשי צוות עליי להשתמש במיומנויות טיפול ממוקדות כמו הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי והטיפול הנרטיבי בכדי להשיג את המירב. תפקיד זה דורש ממני יצירת קשרים עם המטופלים במהרה וביעילות. לבנות יחסים הבנויים על אמון, אכפתיות ודיסקרטיות שיביאו לצמיחה ושינוי בזמן קצר.

מצאתי שהשילוב של הגישה הפסיכודינמית והגישה היונגיאנית, אשר מאמינות בתהליך טיפולי עמוק, יחד עם הגישות התכליתיות והמעשיות של הגישה הקוגניטיבי התנהגותית והגישה הנרטיבית, מביא לתוצאות משמעותיות באופן המיטבי והיעיל ביותר.

תוצאות אלו באות לידי ביטוי בשינוי בתחושותיו הפנימיות של האדם והמציאות החיצונית שלו.